מכירים את זה שאתם שומעים פתגם בערבית וחושבים – רגע, זה נשמע לי מוכר…?
פתגמים בערבית מדוברת הם לא רק צבעוניים ומלאי חוכמה – הם גם פותחים לנו חלון לשפה ולתרבות הערבית.
ברוכים הבאים לבלוג המתעדכן של שפה1
במהלך חודש יוני, אנחנו מזמינים אתכם למסע יומי ומעשיר:
בכל יום מקבלים פתגם עממי בערבית מדוברת עם תרגום, הסבר, תעתיק והקשר תרבותי – ולפעמים גם קריצה משעשעת או טיפ פרקטי ליום־יום שלכם.
הבלוג הזה נועד לכל מי שרוצה לחזור אחורה, להעמיק, וליהנות שוב מכל הטוב הזה – במקום אחד מסודר. הפתגמים היומיים מתעדכנים כאן בבלוג.
הטיפ של שפה1 להצלחה: האזינו לכל פתגם וחזרו אחריו בקול. זה יעזור לקבל בטחון בערבית ולשפר את ההגייה.
רוצה לקבל כל יום פתגם במייל? להצטרפות לפעילות הפתגמים היומית >>
20 פתגמים בערבית מדוברת
פתגם #1 – 🤲 תמיד יותר טוב בשניים
אִלְחִמִל אִזַא תְקַסַّם בִּנְשַאל – إلحمل إذا تقسّم بينشال
תרגום: אם מחלקים את המשא הכבד – אפשר לשאת אותו.
להאזנה לפתגם:
משפט קטן עם משמעות גדולה.
הרי האתגרים הכי כבדים בחיים – בלימודים, בזוגיות, במשפחה – נעשים קלים יותר כשיש מי שמרים איתנו. חבר טוב, שכנה, בן משפחה או מורה טוב לערבית 😉
כמו שאומרים גם בעברית: “תמיד יותר טוב בשניים”.
🧠 קצת תרבות: חמולה זה גם משא
למילה אִלְחִמִל – إلحمل (משא), יש אותו שורש כמו למילה “חֲמוּלָה” – שהיא לא סתם משפחה מורחבת, אלא רשת חברתית של סולידריות, כבוד, וגם מחויבות.
בחברה הערבית, החמולה נותנת גב – אבל גם דורשת המון. כמו משא – לפעמים קל, לפעמים כבד.
🌍 שפות אחיות: שַל = ביןשאל
העברית והערבית הן אחיות, ויש להן מילים שמזכירות אחת את השנייה לא רק בצליל – אלא גם במשמעות. בהרבה פתגמים עממיים בערבית מדוברת, אנחנו נמצא את המילים הדומות האלו.
למילה בִּנְשַאל – بينشال (ניתן להרים) יש שורש שמזכיר את הפועל “שַל” – כמו בפסוק: “שַל נעליך מעל רגליך” או בביטוי “נשל הנחש”. בשתיהן – השורש ס.ו.ל או ש.י.ל קשור להורדה, הרמה, הסרה.
___________________________________
פתגם #2: הנפש בריאה, אבל מה עם הגוף?
العقل السليم في الجسم السليم – אלעַקְל א־סַלִים פִי (א)לְגִ’סְם א־סַלִים
❝שֵׂכֶל בריא בגוף בריא❞ 🧠
להאזנה לפתגם:
הפתגם מדגיש את הקשר הישיר בין בריאות הגוף לבין בריאות הנפש. אנחנו מכירים אותו גם בגרסה העברית: “נפש בריאה בגוף בריא”. הרעיון פשוט: כשאנחנו שומרים על הגוף – אנחנו מטפחים גם, במקביל, את בריאות הנפש.
📚 שפות אחיות:
המילה הערבית جسم (גִ’סְם) – גוף – מזכירה את המילה העברית “גשמי”.
שתיהן נובעות מאותו שורש ג.ש.מ – ج.س.م, – שמתאר את מה שהוא חומרי, פיזי, גשמי.
💬 ברכות בערבית:
המילה סַלִים (בריא) מופיעה בהרבה ברכות יומיומיות בתרבות הערבית, דרך השורש ס.ל.ם س.ل.م
כשאנחנו מברכים מישהו היוצא לדרך, אנחנו אומרים: מַעַ (אל)סַלַאמֵה! مَعَ السَّلَامِة: להתראות (מילולית: עִם הבריאות) והיוצא לדרך עונה: אַללַה יְסַלמַכּ (בלשון זכר, אַללַה יְסַלמֶכּ בלשון נקבה).
כמו כן כשמישהו חולה, נהוג לברך אותה: סַלַאמתַכּ! سَلَامتَك תהיה בריא (בלשון נקבה: סַלַאמתֶכּ : תיהי בריאה). או סתם כדי להגיד תודה!
אפשר גם כן לברך סַלַאמתַכּ! (או בלשון נקבה: סַלַאמתֶכּ! سَلَامتِك ): “שתהיה בריא”, “ברוך תהיה”.
___________________________________
פתגם #3: גם מזבלה יכולה להיות בית
כֻּל דִיכּ עַלַא מַזְבַּלְתוֹ סַיַّאח
كل ديك على مزبلته صيّاح
🐓 כל תרנגול באשפתו קורא
להאזנה לפתגם >>
🎯 מה זה אומר בעצם?
לכל אחד מאיתנו יש את המקום שבו הוא מרגיש בנוח, בטוח, “בבית”.
גם אם המקום הזה נראה לאחרים פחות נוצץ – בשבילנו הוא טבעי, מוכר, ואפילו המקום שבו אנחנו מצליחים הכי הרבה.
ככה זה גם עם התרנגול שבפתגם. הוא אמנם רק תרנגול – אבל כשהוא על הערימה הקטנה שלו, על ה”מַזְבַּלַה” (אשפה, או במקרה הזה – מקום פשוט) – הוא הופך ל”מלך” של הקרקורים.
🌟 הפתגם הזה נפוץ מאוד בשפה הערבית – בעיקר בהקשרים של גאווה מקומית, שייכות, ולפעמים גם כעקיצה: “אל תזלזל בו – אצלו בשכונה הוא מלך.”
📚 שפות אחיות:
صيّاح סַֿיָּאח : צעקות
המילה הערבית סַֿיַּאח (صيّاح) נגזרת מהשורש סֿ.י.ח (ص.ي.ح) – שפירושה לצעוק.
האות “י” ي והאות “ו” و אלו הן “אותיות חלשות” שמתחלפות לעיתים קרובות, לכן השורש סֿ.י.ח בערבית מקבילה לשורש צ.ו.ח בעברית. צָוַוח : הרים את קולו.
💬 הפתגם מזכיר לנו:
לכל אחד יש סביבה שבה הוא פורח. והתפקיד שלנו – לעזור ללומדים ולסובבים אותנו למצוא את המקום שבו הם יכולים לדבר בקול, בשפה ובביטחון.
_____________________________
פתגם #4 – תמיד תחזיק אחת ביד!
עסְפוּר בִּ(א)לְאִיד וּלַא עַשַרַה עַ (אל)שַّגַ’רַה
عصفور بلإيد ولا عشرة على الشجرة
🐦 טוב ציפור אחת ביד מעשר על העץ
📚 שפות אחיות:
כולם מכירים את הפתגם: “טוב ציפור אחת ביד, משתיים על העץ”, שאומר שעדיף שיהיה לך דבר אחד קטן ובטוח בהווה, מהבטחה למשהו גדול בעתיד. בערבית הפתגם מעלה את מספר הציפורים העתידיות ל-10.
איזה עוד פתגמים אתם מכירים, שמשתנים בין עברית לערבית?
מילים דומות בפתגם:
יַד (יד – يد)
עַשַרַה (עשר – عشرة)
🕊️ עסְפוּר – ציפור קטנה עם לב ענק
בתרבות הערבית, הציפור מופיעה שוב ושוב בפתגמים, שירים וסיפורים.
דוגמה יפה לכך היא השיר “עסְפוּר” של הזמרת המצרייה עאידה אלאיובי (عايدة الأيوبي). זהו שיר עדין ופיוטי על ציפור קטנה, פצועה ובורחת, שמבקשת מחסה, חופש ומבט אל האור. הוא מספר סיפור של כל אדם שמרגיש שבור – אבל עדיין מעז לחלום על חירות. האזינו לשיר:
____________________________
פתגם #5 – כמה עולה פרה?
كلف قد بقرة جحا
כַּלַפ קַד בַּקַרַת גֻ׳חַא
🐄 עלה כמו הפרה של ג׳וחא
אז למה מתכוונים כשאומרים את זה? האם מדברים על משהו יקר או משהו זול?
ג’וחא הוא דמות מהפלוקלור הערבי, שמופיעה בהרבה פתגמים וסיפורי עם בערבית מדוברת. ג’וחא הוא מעין שוטה הכפר שנוטה ליפול בפח (קצת מזכיר את הרשל’ה מהפלוקלור היהודי). כאשר אומרים על משהו שהוא עולה כמו הפרה של ג’וחא, מתכוונים למשהו שעלה הרבה, כמו ששילם ג׳וחא על פרה (בַּקַרַה بقرة), אחרי שסידרו אותו.
💰 מדברים בערבית על כסף
המילה היא כַּלַפ (كلف), והיא מאוד שימושית כשמדברים על מחירים. רוצים לשאול כמה משהו עולה? תגידו למשל “קדיש בִּכַלַף?” – כמה זה עולה?
כי כשמשהו “כַּלַף קַד בַּקַרַת ג׳וחא”, זה כנראה עלה יותר מדי….
📜 תשמעו סיפור על ג’וחא
הדמות שלו משתנה ממקום למקום, אבל תמיד משקפת את המציאות בעין ביקורתית ועם הרבה הומור. בסיפורים על ג’וחא אפשר למצוא לא רק צחוק, אלא גם חכמה של ממש – כזו שעוברת מדור לדור.בואו להאזין לסיפור בערבית עם ג’וחא:
קחו לכם רבע שעה וצפו והאזינו לסרטון מתוך שיעור של נאדי, מועדון הערבית השבועי, שבו המורה פירוז מספרת את הסיפור על ג’וחא והחמור 👇
____________________________
פתגם #6 – הולכים לישון מוקדם
نام بكير وفيق بكير وشوف الصحة كيف بتصير
נַאם בַּכִּיר וּפִיק בַּכִּיר וּשוּף (אל)סַחַّה כִּיף בִּתְסִיר
לך לישון מוקדם, קום מוקדם – ותראה איך הבריאות משתפרת
אחד הפתגמים האהובים בעולם הערבי. הוא מדגיש עיקרון פשוט שנשמע גם מוכר מאוד בעברית: “קום בבוקר עם הציפורים – והיום שלך ייראה אחרת”
לישון ולקום
הפועל נַאם (نام) פירושו “ישן”, והוא בא מצורת העבר של השורש נ.ו.ם (ن.و.م), שפירושו שינה ומזכירה לנו את המילה “תנומה” בעברית.
לעומת זאת, פִיק (فيق) הוא פועל ייחודי לערבית המדוברת, והוא צורת ציווי של הפועל פַאק (فاق) – “להתעורר”.
אז כשאומרים “וּפִיק בַּכִּיר”, המשמעות היא: תתעורר מוקדם! – לא רק פיזית, אלא גם מנטלית – תתחיל את היום ערני, בריא ומוכן למה שיבוא 
____________________________
פתגם #7 – התאמה מושלמת
طنجرة ولاقت غطاها
טַנְגַ’רַה וּלַאקַת רַ’טַאהַא
סיר שמצא את המכסה שלו
🧠 שפות אחיות:
בעברית אומרים “לכל סיר יש מכסה”, או “מצא מין את מינו”. בערבית משלבים את שניהם לפתגם משעשע ורומנטי שמתאר התאמה מושלמת. הפתגם הזה נאמר כששני אנשים נראים כאילו נועדו זה לזו – גם אם הם שונים לגמרי!
לא חייבים להיות דומים – רק להיסגר טוב אחד על השנייה 😉
מעמיקים במילים:
מעמיקים במילים: המילה طنجرة (טַנְגַ’רַה) סיר – מגיעה מהמילה הטורקית tencere, ועברה לערבית המדוברת בתקופה העות’מאנית.
המילה غطا (רַ’טַא) – מכסה – מגיעה מהשורש שמופיע גם בפועל غطّى ר׳טّא– “כיסה”, “כיסה עליו”.
____________________________
נעדכן עם פתגם נוסף מחר בשעה 16:00
רוצה לנחש באיזה פתגם מדובר? הסתכלנו בתמונה ונסו לזהות את הפתגם.
תגובות
רעיון נפלא!
המשיכו להוסיף פתגמים, זה מלמד המון.
גם ההסבר על המשהעות והקרבה לעברית מוסיפים. תודה.
שלום!
פסי הקול של הפתגמים, לא עובדים, לטיפולכם!
שלום רונית,
בדקנו וראינו שהקבצים תקינים. אני חושש שמדובר בבעיה נקודתית במכשיר שלך או בדפדפן שמונע השמעה של הקבצים. תוכלי להגיד לנו בבקשה באיזה דפדפן את משתמשת?
שלום, אני ליאת רונית ומשתמשת בדפדפן גוגל כרום, כל הקבצים האחרים חוץ מאלה, נשמעים אצלי באופן תקין.
תודה על הכל.
גם אצלי