שפה מתפתחת בצורה דינמית וחיה, מהמקורות העתיקים שלה ועד הסלנג, חרוזי הלשון ומילים חדשות שנוצרות ומעצבות את אופייה ככל שחולפות השנים.
כחלק מהמרקם המשותף של ערבית ועברית בארץ מתקיימת השתרבבות של הערבית המדוברת לשפה העברית ולהיפך כל הזמן. נולדות טעויות ושיבושי לשון, שאת חלקם ניתן להסביר בקלות ואת חלקן ממש לא.
לפני כמה שבועות העלנו את חלק א’ וסיפרנו לכם על 5 טעויות נפוצות שעושים בערבית מדוברת. יש לנו תחושה שנצליח להפתיע אתכם עם כמה מילים. צאו איתנו לחקור את הנושא, אנחנו ממשיכים לפרק ב’.
5 טעויות נפוצות בערבית מדוברת
1. מי מאיתנו לא הכין קפה עם פינג’אן….או יותר נכון, חשב שהוא מכין קפה עם פינג׳אן? בעברית, אנחנו נקרא לכלי איתו מרתיחים מים להכנת קפה فنجان – פִנְגַ׳אן, אבל הטעות היא מהותית – לכלי בו מרתיחים קוראים בערבית רַ׳לַאיֶה – غلاية.
אז מאיפה הגיעה המילה פינג’אן? זה לא תלוש מהמציאות, זה השם לכוס הקטנה שבה מוזגים את הקפה. לרוויה!
פִנְגַ׳אן או רַ׳לַאיֶה? צפו בסרטון מתוך עמוד ה-YouTube של שפה1:
2. מכירים את מילת הסלנג شافة – שַאפַה שמתארת אישה יפה? אנחנו לתומנו חשבנו בעבר שהמילה שאפה היא שיבוש של המילה יפה ואישה כאשר בעצם, מקור המילה הוא בערבית מדוברת!
המילה: شقفة – שַקְפַה משמעותה “חתיכה” בערבית, כאשר בערבית עירונית הוגים את האות ״ק״ כמו “א” והמילה נשמעת כמו שַאפַה.
3. עוד מילה בה אנחנו משתמשים בשגרה אם צריך להאיץ או לזרז מישהו או לתת מוטיבציה לצאת לדרך היא אֻדְֿרֻבּ – أضرب. נשמע בסיסי, לא?
אז תיזהרו למי אתם אומרים את זה בפעם הבאה, כי משמעות המילה בערבית מדוברת באופן מילולי היא לא יַלַא צאו לדרך במשמעות הפשוטה שאנחנו מכירים אלא היא ציווי להרביץ, להכות מישהו, ובזה, אנחנו אף פעם לא מעוניינים.
4. רוצים לשמוע דַֿחְכַּה? יעני משהו מצחיק? זו בעצם המילה ضحكة – דַֿחְכַּה בערבית, מלשון צחוק כמובן. דומה אבל שונה.
5. אם אתה אומר על מישהו שהוא ח׳פיפניק הרי ברור שאתה מתכוון למישהו לא יסודי, רשלן, “ראש קטן”. למעשה, המילה خَفِيف – חַ׳פִיף בערבית משמעותה קל במשקל, קליל. בדקנו, בלי לחפף!
מקווים שנהניתם להתחקות איתנו אחר ניואנסים משעשעים שמקפצים להם בין השפות ובונים שפה חדשה ומעניינת.
רוצה לדבר ערבית מדוברת בביטחון ובלי טעויות? זה הזמן להצטרף לקורס הערבית השלם של שפה1 וללמוד ערבית מדוברת שימושית. נסו שיעור ראשון חינם >>
תגובות
ח’פיפניק הוא הֶלְחֶם של ערבית עם הסיומת הסלאבית ניק. כך גם צ’יזבטניק.
העברית יודעת להלחים גם עם אנגלית – ג’ובניק, ואפילו עם יידיש – פרטצ’ניק.
וברוסית – ספוטניק הוא כינוי לחלליות שנשלחו לחלל בשנות החמישים והששים של המאה הקודמת.
האם בקראג’ הוא שם נוסף לקנקן בו מכינים קפה ?
מרתיחים מים לקפה בבקראג’ וכשהוא רתח “שבע פעמים” שותים אותו מהפינג’אן.
בכרג׳ הוא הכלי שבדרך כלל מרתיחים בו את המים על גחלים, מוסיפים לו את הקפה כאשר המים רותחים, יש לו זרבובית ארוכה. הבכרג׳ שומר על הקפה חם וממנו מוזגים לפנג׳אן שהוא הכוס הקטנה שממנה שותיפ קפה ערבי.