השבוע נפרדנו בכאב גדול מאלה ולסטרה כדורי, דמות מיוחדת שהקדישה את כל חייה ללימוד ולהנגשה של השפה הערבית בישראל. אלה, שגדלה בבית עיראקי ודיברה ערבית שפת אם, האמינה שהשפה היא הרבה יותר מכלי תקשורת – היא הדרך הכי טובה לחבר בין אנשים מתרבויות שונות.
במשך שלושה עשורים היא עיצבה את הדרך שבה לומדים ערבית בארץ. היא הייתה חלק בלתי נפרד מפרויקטים חשובים כמו כתיבת ספרי הלימוד “שפה מספרת תרבות” לבתי הספר העל-יסודיים וכתיבת “יא סלאם” ללימוד ערבית מדוברת בבתי ספר יסודיים. בהמשך, היא הובילה את הצוות הפדגוגי של פלטפורמת שפה1 – שהפכה בזכותה לכלי מרכזי ללימוד ערבית מדוברת.
אחרי מותה, קיבלנו בשפה1 אלפי תגובות של תלמידים ומורים שהכירו את אלה לאורך השנים:
“אלה הייתה מורה בה’ הידיעה. אהבתה לשפה והכבוד שרכשה לה סיפרו שלום.”
“היא עשתה המון כדי לקרב בין אנשים דרך השפה הערבית.”
מי הייתה אלה עבורכם? מוזמנים לכתוב לנו על החוויה שלכם עם אלה בתגובות בתחתית הבלוג
השיטה ללימוד ערבית שהשפיעה על מאות אלפי תלמידים
המורשת של אלה נשארה איתנו דרך השיטות שהיא פיתחה והובילה. מאות אלפי תלמידים למדו ערבית בזכות הספרים שכתבה – ודרכם גילו שהשפה הערבית יכולה להיות קרובה, נגישה ומחוברת לתרבות שלמה ומרתקת.
ב-13 השנים האחרונות, אלה הובילה את הפיתוח הפדגוגי של שפה1, סטארטאפ חדשני שהוקם כדי להנגיש את לימוד הערבית המדוברת לכולם. בשפה1 לקחו את שיטת הלימוד הייחודית של אלה, שיטה שעזרה לאלפי תלמידים ללמוד ערבית מדוברת, והעבירו אותה לפלטפורמה דיגיטלית מתקדמת. הפלטפורמה מאפשרת לכל אחד ללמוד בקצב שלו, מכל מקום ובכל זמן.
אחד החידושים הגדולים בשפה1 הוא שיטת הכיתה ההפוכה – שיטה שבה הלומדים מתרגלים את החומר בבית בעזרת לומדה דיגיטלית. הלומדה מספקת משוב מיידי על ההגייה, מחזקת את הביטחון בשיחה בערבית ועוזרת לדבר בצורה נכונה ובטוחה. פרויקטים כמו שפה 1+1, שבהם יהודים וערבים לומדים יחד את השפה האחת של השני, הפכו את הערבית והעברית למקום של מפגש וחיבור.
“החלום שלה היה להפוך את השפה לגשר בין אנשים – והיא הצליחה בגדול.”
קולות התלמידים והשותפים לדרך
עבור כל מי שלמד איתה, אלה לא הייתה רק מורה – היא הייתה השראה אמיתית. היא ידעה לראות כל תלמיד ותלמידה, להאמין בהם ולתת להם את הביטחון שהם צריכים.
“אלה תמיד הייתה עם אור בעיניים. היא האמינה בי עוד לפני שאני האמנתי בעצמי.”
תלמידה אחרת סיפרה שאלה לימדה אותה לא רק לדבר ערבית, אלא גם להכיר את התרבות שמאחורי המילים.
“מעבר לשיעורים ולספרים, אלה ידעה לתת תשומת לב לפרטים הקטנים: היא תמיד הקפידה לתקן בעדינות – ‘שוקרן’ זה ‘שוכרן’, כי ש.ק.ר זה שקר, וש.כ.ר זה תודה. היא לימדה אותנו לא רק מילים, אלא גם כבוד לשפה.”
מורה שעבדה איתה שיתפה:
“הייתה לי הזכות ללמוד ממנה ולעבוד לצידה. היא תמיד הייתה שם עם סבלנות אין קץ וידע עצום. היא תחסר מאוד.”
גם בקבוצות הוואטסאפ של נאדי, מועדון הערבית של שפה1 שאלה הקימה, עלו המון זכרונות מרגשים:
-
“אלה תישאר בלב שלנו תמיד. היא שינתה את הדרך שבה אנחנו לומדים ערבית.”
-
“הייתה לי הזכות ללמוד ממנה. תמיד עם חיוך, סבלנות ורצון לעזור.”
את לא מתה אם השארת אחרייך עולם טוב יותר
יונתן מנשה, המנכ”ל של שפה1 והשותף של אלה ב-13 השנים האחרונות, נפרד ממנה במילים אישיות ומרגשות:
אלה.
אני רוצה להקריא את אחת ההודעות האחרונות ששלחתי לך בווצאפ ממיטתך בבית החולים, אשתדל לא לבכות כי זה מרגש: ״בבקשה תצרף את הרשימה המצורפת לקורס מתקדמים מילואימניקים 731.08 ותשלח לי את הלינק שהם צריכים להעלות אליו״. ככה זה. תמיד היית משוגעת. בקטע טוב.
עכשיו אני רגוע. יש מישהי רצינית שמנהלת את העניינים שם למעלה ואני בטוח שזה ישפר את המצב פה למטה.
אני לא מאמין שאנחנו נפרדים. אני מקווה שידעת שאני מעריץ מספר אחד שלך. היה לי הכבוד לתת לך את השנים הכי טובות שלי כדי לעזור לממש את החזון שלך. בנינו משהו נצחי, משהו שישאיר את חותמך לנצח. ״את לא מתה אם השארת אחרייך עולם טוב יותר״. אני חושב שזה ציטוט של בראד פיט מהסרט טרויה. אבל זה לגמרי מתאים פה.
אני זוכר איך היינו יושבים בתחילת הדרך, כשהתחלנו לבנות את שפה1. אני מתלהב שהצלחתי לגרום לריבוע לזוז על המסך ואת קופצת מהתרגשות כי את כבר מדמיינת 9000 דרכים שאפשר להשתמש בזה כדי ללמד מה זה תא מרבותא. כששמים אנשים משוגעים ביחד יש אפשרות שיקרה משהו מדהים.
כדי שדבר יצליח צריך שילוב של גאונות ונחישות. ויש לך ערימות משתי התכונות האלה. לא פעם בחדרי ישיבות ודירקטוריונים קראתי לך בכינויים שונים, כולם בקטע טוב. המייקל ג׳ורדן של השפות ומכונה לייצור תוכן הם שניים מהם. אני חייב לציין לטובה שהיית מכונה לומדת. לפני 13 שנים, כשהצגת בפני את החזון שלך ואמרתי לך: שתהיי בעניינים, אנחנו מקימים סטרטאפ. הסתכלת עלי בחוסר אמונה עם מבט של מה הוא רוצה ממני הטמבל הזה אני מורה לערבית, מה סטרטאפ. לא מעט זמן אחר כך כבר ידעת לתכנת בעצמך קבצים של הלומדה, לערוך וידאו ואודיו… מכונה לומדת.
בסוף אפילו למדת לזהות את הציניות שלי. אלפי בדיחות עברו לך מעל הראש אבל ממש בסוף בבית החולים בערב האחרון שלך על כדור הארץ ביקשת ממני לשים עליך כרית ולהניח עליה את המחשב שלך. אמרתי לך שלא מומלץ כי זה מסרטן, צחקת בקול רם ואני התמלאתי גאווה, מכונה לומדת.. ובעיקר מלמדת.
הנחישות שלך הייתה לא פחות מדהימה, לא ויתרת על אף לומד. ענית לכולם, גם על השאלות הכי פשוטות והכי מעייפות. 20 שעות ביום אם צריך. ואני מתאר לעצמי כמה מתיש זה לכתוב מה ההבדל בין פתחה לכסרה בפעם ה700.
באותו הערב אחרי שעזבת. שלחתי לצוות שלנו את השיר “המשורר” של שולי רנד, שמתנגן לי בראש בימים האחרונים. הוא מתאר די במדויק את השעות האחרונות שלנו ביחד. אצטט כמה מילים מהסוף, אל תדאגי, עשיתי התאמות של זכר ונקבה:
“הלילה ההוא בבית החולים, את היית מלופפת צינורות מבהילים,
על קצה הכיסא ישבתי בלאט, נשמת כבד, דיברנו מעט.
בינינו אימה, בחדר צללים, היו לי תחושות לא היו לי מילים.
עיניך תלויות בי גדולות ורכות, שנינו ביחד התחלנו לבכות.
שנינו ראינו אותה התמונה, מעל לראשך מוטלת שכינה.
ופחד נורא ואיום, כשאת נרעדת פתאום.
והתחננתי לא, ואת ידעת כן, סעי לשלום ואת ענית אמן.
שחר פרץ לבית החולים, לעצב כזה לא היו לי כלים,
ידידתי המשוררת זיכרונך לברכה, נוחי בשלום תהא שלמה מיתתך.”
יותר ממורה לערבית – היא הייתה השראה
בפגישה אישית עם אחת הלומדות, אלה שיתפה את אחד החלומות הכי גדולים שלה:
“אני חולמת שיום אחד יהיה רחוב שלם בישראל שבו יהודים וערבים יברכו זה את זה בשפתו של האחר.”
החלום הזה מסמל את הדרך שבה אלה ראתה את העולם – עולם שבו אנשים מכירים ומכבדים את השפה והתרבות של האחר. עולם שבו שפה לא מפרידה בין אנשים, אלא מחברת ביניהם.
המורשת שלה תמשיך לחיות בכל אחד ואחת מאיתנו.
יהי זכרה ברוך.
תגובות
לפני ארבע שנים הצטרפתי ללומדי שפה אחת. אלה הייתה המורה שגרמה לי להתמיד למרות הקשיים. חזונה להכרה דו צדדית בין היהודים והערבים בעיקר לשפתם ותרבותם על הדומה והשונה היה מורה הדרך שלי ללימוד השפה הערבית. קשה לי לתאר את השעורים בלעדיה, אני מאמין שתלמידיה הרבים ימשיכו ללמוד ערבית, וכל פעם שנדבר או נשמע ונבין משהו בערבית יעלה בנו זכרה של אלה המורה המסורה הבלתי נשכחת.
אלי שובל יטבתה
מעבר לשפה, זכיתי להנות מהנדיבות של אלה.
ראשית – תקופה מסויימת אייל אופק לימד את מתנדבי “בדרך להחלמה” בכיתה שלה בצהלה. שיפור אדיר לעומת לימוד בבית פרטי של אחד המתנדבים – כיתה לכל דבר עם לוח ומקרן וסידור כסאות מותאם ללימוד. כל זה ללא תמורה.
בנוסף, אלה העמידה את אולפן ההקלטות שלה לטובת פיתוח האתר של הטיית פעלים בערבית מדוברת (http://roadtorecovery.org.il/Spokenarabic). כך יכולנו להוסיף גם הקלטות של הפעלים לטובת הגולשים בתקווה שההטיות יחקקו טוב יותר בזכרון. מספר פעמים נעזרנו באולפן, ובכל פעם התקבלנו בחיוך ותמיכה מלאה. גם פה – ללא כל עלות.
חבל על דאבדין.
אלה, המורה והמדריכה הראשונה שלי בלימודי הערבית המדוברת, אישה מקסימה עם חיוך תמידי ולב ענק.
פה באתר שפה 1 הצלחתי להניח את היסודות האיתנים שלי לערבית המדוברת.
אלה גם בחרה בי כמה פעמים כ”קבוצת מיקוד” להתייעצויות על חומרים. היא לימדה אותנו בקבוצת הזום הראשונה, והדריכה את המורות שלנו שבאו אחריה.
מורה נהדרת, אישה מקסימה, ובזכות זה שהיתה תושבת עירי זכרון יעקב, היכרנו גם אישית.
אהבתי אותה וממש אתגעגע.
עצוב לי מאוד.
לא מאמין שצריך לכתוב עליה בלשון עבר.
היא הכניסה לי את הרצון ללמוד ערבית בשביל להיות רב תרבותי. בשביל להבין ולהכיר את השכנים שלנו. הכל בסבלנות ובשיטה מדהימה.
נוחי בשלום אלה, השארת עולם טוב יותר.
הצטערתי מאוד לשמוע על הסתלקותה של אלה. אני אמנם תלמידה חדשה (הצטרפתי רק לפני חודש ימים בערך) אבל הספקתי כבר לעמוד על טיבה של הלומדה ולראות את רמתה הגבוהה ואת מגוון הפעילויות המעניינות והנחמדות שהיא מציעה.
אלה תמשיך להיות איתנו בסרטונים המשעשעים, בתרגילים ובקטעי ההסבר המצויינים. היא בנתה מפעל חיים אדיר ורוחה תשרה עליו גם בעתיד לבוא. חבל על דאבדין ולא משתכחין.
יהי זכרה ברוך