לטעות זה אנושי – ללמוד איך לא לחזור על הטעות, זה הכרחי.
התמודדות עם טעויות היא חלק מהותי בלימוד שפה, במיוחד כאשר לומדים ערבית מדוברת. טעויות בהגייה, שגיאות בתחביר המשפט וכן, גם שימוש לא נכון במילים שיכול להוביל במקרים הקלילים יותר למשפטים מצחיקים ובמקרים הפחות נעימים גם לאי-הבנות שונות ומשונות.
הסירו מעצמכם חשש מטעויות, זה טבעי! אנחנו לומדים שפה בצורה הטובה ביותר תוך כדי תנועה וכן, גם תוך כדי ניסוי וטעייה. כשהשפה היא שפת האם שלנו הטעות תהיה ברורה לעין ולאוזן עבורנו, אך את הדרך לשימוש בשפה חדשה ללא טעויות נצטרך לפלס לאט ובזהירות.
שלא תעשו טעויות: בואו לנסות שיעור ערבית ראשון חינם – התחילו כאן >>
5 טעויות נפוצות שישראלים עושים
בחרנו עבורכם חמש טעויות נפוצות בשפה הערבית שכדאי להימנע מהן:
1. حبيبي | חַבִּיבִּי – מילה שכביכול כולנו מכירים במשמעות של סחבק, חבר, אח שלי, דוד שלי גיבור, מילה שאפשר לפזר לכל חבר או שכן. למעשה, המילה חביבי לאדון (וחביבתי לגברת) היא מילה עם משמעות עמוקה ואקסקלוסיבית יותר והכוונה בה היא פנייה לאהוב רומנטי.
2. فنان | פַנַאן – שאנחנו רוצים להדגיש שהיה לנו כיף גדול, נגדיל ונאמר שהיה פנאן! אך למעשה אנחנו משתמשים במילה לא קשורה בעליל. משמעות המילה פנאן היא בכלל אומן, מילה שהתגלגלה לסלנג בעברית למשמעות של הנאה וכיף. טיפ קטן מאיתנו? לא צריך ללכת רחוק כדי לתאר כיף בערבית, זו בדיוק אותה מילה – كيف כֵּיף. איזה כיף!
3. أهلا وسهلا | אַהְלַן וַסַהְלַן – יכול להיות שתברכו אדם ברחוב בשיא ההתלהבות באהלן וסהלן ותרגישו שנתתם לו כבוד גדול והענקתם לו את הברכה הנכונה לשלום. למעשה, אהלן וסהלן (פירושה ברוך הבא) זו ברכה שמברכים אורח שמגיע הביתה לקראת אירוח הכולל שתייה ומזון, בדרך כלל קפה ומטעמים שונים.
4. إنعل ربك | אִנְעַל רַבַּכּ – קללה שכמעט כל אחד מאיתנו שיגר לחלל האוויר מתישהו, היא ביטוי שאסור לשגר לאדם מוסלמי, ואם תשאלו אותנו, עדיף להימנע ממנה כלל (מי שלומדים ערבית בקורס השלם יודעים כבר שקללות לא תלמדו שם). המילה אִנְעַל היא בעצם עיוות של המילה אִלְעַן ופירושה ארור. משמעות המילה רַבּ, היא אלוהים. כלומר אנחנו מקללים קללה שנשמעת לנו תמימה או הוצאת קיטור בלבד אך למעשה אנחנו מקללים את אלוהים וקוראים לו ארור, ביטוי שלא יתקבל בשמחה אצל אף אדם מאמין.
5. صببة | סַבַּבַּה – דוגמה שהפתיעה אותנו במיוחד היא משמעות המילה סבבה שאנחנו משגרים לחלל האוויר בערך 17 פעמים ביום, מילה שמתארת הסכמה, מצב נעים וכיף ואפילו תענוג. כאשר למעשה, מקור המילה סבבה היא אהבה לוהטת ומלאת תשוקה! בעברית המילה כבר הפכה לסלנג מן המניין אך בשימוש שלה במשפט בערבית הקפידו להשתמש בה במובן המדויק כדי לא להגיע למצב מביך.
אם שגיתם, התנצלו אך אל תתנו לטעות להאפיל על המסע שלכם בדרך להצלחה בשליטה בשפה חדשה, או כדבריו של המחזאי הצרפתי מרסל אשאר – “עדיף לטעות מול כל העולם מאשר להיות חף מטעויות בדד”.
לומדים ערבית בלי טעויות
מכירים עוד מילים בערבית שישראלים משבשים? מוזמנים לכתוב לנו בתגובות.
הדרך הכי טובה לשלוט בשפה – ללמוד ולתרגל. הצטרפו לקורס ערבית מדוברת של שפה1 והתחילו לדבר את השפה ולחיות את התרבות. לקורס הערבית השלם >>
תגובות
Great post! When I first started learning Arabic I didn’t pay too much attention to double consonants. So when ever my Palestinian friends would come over my house I asked them if they needed to use the pigeon. (Hamam vs Hammam)
למונח “איזה באסה” השגור בפי כל “צבר” – גם כן יש לה משמעות לא טובה ליד דוברי השפה הערבית…
באמת?
2. פנאן – כשאנחנו רוצים, לא שאנחנו.
שכרן
חביבי\חביבתי משמע מילולית אהובי \ אהובתי, אבל דווקא נהוג לפזר אותה בנוחות רבה על כל מי שאנחנו מעריכים \ מחבבים.
וברוב המקרים יכולה להאמר גם אחרי היכרות קצרה ולאו דווקא עמוקה מאוד.