הנס המדהים המתרחש במוח שלך בלימוד שפה

כאשר פיתחנו את הלומדה שפה אחת, הייתי כבר מורה מנוסה. חקרנו וסיכמנו מה קורה ללומד ומה מתרחש במוחו כאשר הוא נשאל שאלה ועליו לענות בעל פה.

האתגר שעמד בפנינו היה ליישם את התהליך שמתרחש אין ספור פעמים בכיתה או בקבוצה, גם כאשר הלומד יושב מול הלומדה לבדו.

אז מה באמת קורה במוח שלנו כאשר אנחנו צריכים להביע שאלה או משפט בשפה זרה לנו או בשפה חדשה שאנו לומדים?

חשבתם על מה אנחנו צריכים לארגן ברגע קצר מאוד בבואנו להביע את עצמנו בשפה שאינה שפת האם?

אם נפרט את הפעולות נגיע לשלבים האלה:

  –  להאזין ולהבין את הנאמר לנו ברמת אוצר המילים.

  –  להתחבר לנושא הלשוני שמציג הדובר. (בעיקר להבין זמני פועל וגופים).

  –  לייצר תשובה מתאימה והגיונית במוח (עדיין לא נאמרת).

  –  לבדוק במהירות האם יש לנו אוצר מילים מתאים לאמירת התשובה.

  –  אם חסרה לנו מילה או יותר אנו חושבים על תעקיף.

  –  לסדר את המילים במשפט הגיוני לפי חוקי השפה.

  –  להתאים את הידע הלשוני לסיטואציה, במיוחד לשלוט בזמני הפועל ובגופים.

  –  להכיר קודים תרבותיים.

  –  לומר בהגייה נכונה.

  –  לדבר בשטף (ולא לגמגם).

  –  לומר את המשפט באמינות (אנחנו רוצים שיאמינו לנו).

  –  לשלב את הדברים בתוך ההקשר הנכון.

  –  לבדוק כיצד התקבלה תשובתנו אצל בן השיח שלנו.

בכתיבת הלומדה פישטנו את החווייה לשלושה שלבים, ובכל שלב מתרחשות כמה פעולות במקביל. השלבים הם:

חשיפה, חיקוי ומבע עצמי.

בשלב החשיפה “נופלים” לתוך סיטואציה שפותחת כל יחידת לימוד, כמו במציאות.

בשלב הזה המוח לא מבין הכל, הוא מנסה להתמצא ולהתארגן לתגובה. סורק, משווה, מפענח, בודק.

כבר בשלב הסריקה הוא אוסף מידע של אוצר מילים ונושאי לשון שיש להניח שיצטרך אותם לבניית התשובה. החשיפה נעשית על ידי מיומנות ההאזנה. ככל שיאזין יותר יספוג יותר. הלומדה מאפשרת לעשות זאת באופן האישי ביותר ללא הפרעות ובקצב המותאם ללומד.

בשלב החיקוי מותר לטעות, להרכיב ולפרק את איברי המשפט, להתנסות בחיקוי המבטא והאמינות הדרושה ליישום. בגלל שהלומד נמצא עם עצמו הוא ירשה לעצמו לטעות יותר מאשר היה זה באווירה של כיתה וקהל צופה. בלומדה גם אין אפשרות שלא להגיע לתשובה הנכונה.

שלב החיקוי מדמה את השיטה הטבעית שבה ההפקה הראשונה שעושה תינוק כאשר הוא מתנסה בדיבור היא חזרה על הברות ואחר כך מילים ששמע. תינוקות שדיברו אליהם במבטא מסויים דיברו באותו המבטא. לכן, בשלב החיקוי חשובה מיומנות ההאזנה הרבה והחוזרת על הנלמד בהקשרים שונים. בשלב הזה המוח שלנו מתנסה בתחושת מעבדה המקנה לו את הבטחון הראשוני שדרוש כדי לבצע את משימת הדיבור.

בשלב היישום והמבע העצמי גייסנו שני כלים מדהימים, והאמת היא שבכל יום אנו מגלים את עוצמת הכלים האלה מחדש.

האחד הוא תרגילי דיבור, בהם נמצאים מבעים מורכבים יותר להגייה או להטייה.

השני הוא משימות הקלטה המתפתחות כך שיובילו בהדרגה להארכת זמן הדיבור של הלומד בשטף ובדיוק. במשימות ההקלטה אפשר גם לשמוע את הפתרון ולהשוות אליו את המבע העצמי. המוח בשלב הזה מקבל נקודת השוואה וחותר להגיע אליה.

הנס הגדול הוא שהמוח שלנו מעבד במהירות הבזק את שלושת השלבים האלה ומאפשר את התקשורת הנכונה.

השלבים שיצרנו בלומדה מדמים את הנס הזה שקורה כאשר אנחנו נדרשים לענות על שאלה. הגירויים טובים והכיף בפתרון הפעילות מביא חלק מהלומדים לומר שהם התמכרו. ככל שעושים את זה יותר, זה קורה אוטומטית, ומטפטף למוח שלנו את טיפת הזהב – המעבירה את המסר: אני מדבר נכון! מבינים אותי!

הקורס השלם ללימוד ערבית מדוברת – הקורס הנבחר ע”י אוניברסיטאות, ארגונים, משרדי ממשלה ולומדים פרטיים.

תגובות