למה לומדי ערבית כל כך אוהבים את ג’וחא?
כי הוא מצחיק, הוא חכם (לפעמים), והוא פשוט איש של העם – או לפחות של החמור שלו.
והפעם: סיפור (כמעט) אמיתי מתוך מועדון נאדי של שפה1 – על שכן, חמור, ושקר קטן עם אוזניים ארוכות…
קבלו את הסיפור: החמור של ג’וחא – סיפור עם מהתרבות הערבית שאפשר ללמוד ממנו גם מילים וביטויים חדשים. בנוסף לסיפור תמצאו במאמר גם סרטון מתוך שיעור ערבית, שבו המורה פירוז עושה הקראה מודרכת, שתעזור לך לשפר את ההגייה.
בואו ללמוד ולתרגל כל שבוע ערבית עם הקהילה הגדולה בארץ ללומדי ערבית: נאדי – מועדון הערבית השבועי של שפה1
🧔 החכם השוטה של התרבות הערבית
جُحا – ג׳וחא – הוא הרבה יותר מדמות מצחיקה. הוא אחת מהדמויות האהובות והמסקרנות ביותר בספרות העממית של העולם הערבי.
השם המלא שלו? נַסְר (א)לְדִּין ג’וחא – نَصر الدّين جُحا.
התקופה? אומרים שהוא חי בעידן האֻמַוִי (המאות ה־7–8 לספירה), ויש גם מי שטוען שהוא בעצם דמות טורקית מתקופת המונגולים.
ג’וחא תמיד מתואר כ־חכם, פשוט, ולעיתים גם… קצת טיפש בכוונה.
הוא מצחיק את כולם – דַאיְמַן בִּידַחֵּכּ (א)לְנַאס, ודווקא דרך הסיפורים הפשוטים והמשעשעים שלו – נכנסת פנימה חוכמה של ממש. דרך הדמות הזו, אנחנו יכולים ללמוד לא רק מילים חדשות, אלא גם איך חושבים, מדברים ומתנהגים בעולם הערבי.
וזה בדיוק מה שעשינו בשיעור על ג’וחא במועדון הערבית:
🎧 צפייה מודרכת – לתרגל ערבית עם פירוז!
בקטע מתוך שיעור של מועדון נאדי, המורה פירוז מקריאה את הסיפור בקולה – וזו הזדמנות מושלמת להאזין, לחזור אחריה ולתרגל הגייה.
הסיפור המלא בערבית ובתעתיק – ממשיך בהמשך הבלוג 👇
החמור של ג’וחא – סיפור עם בערבית מדוברת
حمار جحا – חַמַאר ג׳וּחַא – החמור של ג׳וחא
يوم مِن الأيّام إجا واحِد مِن الجيران عَ بيت جُحا يِطلُب حْماره.
יֹום מִן (א)לְאַיַّאם אִגַ׳א וַאחֵד מִן (א)לְגִ׳ירַאן עַ- בֵּית ג׳וּחַא יִטְלֹב חְמַארוֹ.
יום אחד הגיע שכן לבית ג’וחא לבקש اאת החמור שלו שלו.
جُحا شاف الجار مِن بعيد وقال لِحالُه:
ג׳וּחַא שַאף (א)לְגַ׳אר מִן בְּעִיד וְקַאל לְחַאלוֹ:
ג׳וחא ראה את השכן מרחוק ואמר לעצמו:
كِل مَرّة بوخُذ الحْمار، الحْمار بْرجَع جَوعان، عَطشان وتَعبان.
כִּל מַרַّה בּוּח’ד (א)לְחְמַאר، (א)לְחְמַאר בִּירְגַ׳ע גַ׳וּעַאן، עַטְשַאן וּתַעְבַּאן.
בכל פעם שהוא לוקח את החמור، החמור חוזר רעב، צמא ועייף.
أنا ما بَدّي أَعطيه حْماري.
אַנַא מַא בִּדִّי אַעְטִיה חְמַארִי.
אני לא רוצה לתת לו את החמור שלי.
عَشان هيك، جُحا دَخّل حْماره عَ غُرفة وسَكّر الباب.
עַשַּאן הֵיכּ، ג׳וּחַא דַחַّ’ל חְמַארוֹ עַ(ל)א ר׳רְפֵה וְסַכַּר (א)לְבַּאבּ.
אז ג׳וחא הכניס את החמור לחדר וסגר את הדלת.
إجا الجار ودقّ عَ الباب.
אִגַ׳א (א)לְגַ׳אר וְדַק עַ(ל)א (א)לְבַּאבּ.
השכן הגיע ודפק על הדלת
جُحا: مين اللِّي بِدقّ عَ الباب؟
ג׳וּחַא: מִין אִלִّי בִּידֻק עַ(ל)א (א)לְבַּאבּ؟
ג׳וחא: מי דופק בדלת؟
الجار: أنا الجار أَبو الأمير.
(א)לְגַ׳אר: אַנַא (א)לְגַ׳אר אַבּוּ (א)לְאַמִיר.
השכן: אני השכן אבו אל- אמיר.
جُحا: أهلاً وسَهلاً، تْفَضّل فوت!
ג׳וּחַא: אַהְלַאן וְסַהְלַאן، תְפַדַּל פוּת!
ג׳וחא: ברוך הבא, בבקשה תכנס!
الجار: والله مُسْتَحي مِنّك، عِندي مُشكلة ومِش عارف شو أَساوي.
(א)לְגַ׳אר: וַאללַּה מֻסְתַחִי מִנַّכּ، עִנְדִי מֻשְכִּלֵה וּמִש עַארֵף שוּ אַסַוִּי.
השכן: מתבייש ממך, יש לי בעיה ולא יודע מה אני יכול לעשות.
جُحا: شو صار؟
ג׳וּחַא: שוּ ס׳אַר؟
ג׳וחא: מה קרה?
الجار: إعملي مَعروف، بدي أروح عَ المدينة بكرا، وبدي تعطيني حمارك لثلات سَاعات.
(א)לְגַ׳אר: אִעְמִלִי מַעְרוּף، בִּדִّי אַרוּח עַ(ל)א (א)לְמַדִינֵה בֻּכְּרַא، וּבִּדִّי תְעַטִינִי חְמַארַכּ לִתְ’לַאת’ סאעַאת.
השכן: תעשה לי טובה אני רוצה ללכת לעיר מחר، ואני רוצה שתתן לי את החמור שלך לשלוש שעות.
جُحا: يا خسارة، أنا مِتأسف يا جاري.
ג׳וּחַא: יַא חְ׳סאַרַה، אַנַא מִתְאַסף יַא גַ׳ארִי.
ג׳וּחַא: איזה חבל אני מתנצל שכני
والله دايمًا بِحاوِل اساعدك، بس حْماري مش هون اليوم.
וַאללַּה דַיְמַאן כֻּנֵּת בחַאוֵל אְסַאעְדַכּ، בַּסّ חְמַארִי מִש הוֹן אִלְיוֹם.
תמיד ניסיתי לעזור לך ، אבל החמור לא נמצא היום.
الجار قام عَشان يرجع عَ بيته، فجأة سِمِع من جوّة البيت صوت عالي: “هيها! هيها!”
(א)לְגַ׳אר קַאם עַשַּאן יִרְגַ׳ע עַ(ל)א בֵּיתוֹ، פַגְ׳אַה סִמֵע מִן גֻ׳וַּת (א)לְבֵּית סוֹת עַאלִי: “הֵיהַ! הֵיהַ!”
השכן קם כדי לחזור לביתו פתאום שמע מתוק הבית קול גבוהה הייי היייי
الجار: شو هادا؟ إنت قلت إنّه الحمار مش هون؟
(א)לְגַ׳אר: שוּ הַאדַא؟ אִנְתַ קֻלְת לִי אִנּוֹ (א)לְחְמַאר מִש הוֹן؟
השכן: מה זה אמרת לי שהחמור לא נמצא
جُحا: أخي، عيب عليك تحكي هيك كلام!
ג׳וּחַא: אַחִי، עֵיב עַלֵיכּ תִחְכִּי הֵיכּ כְּלַאם!
אחי לא יפה לדבר כך
إنت بتصدق مين؟ بتصدقني ولا بتصدق الحمار؟
אִנְתַ בִּתְס’דַּק מִין؟ בִּתְס’דַּקְנִי אַנַא וַלַّא בִּתְצַדַּק (א)לְחְמַאר؟
אתה מאמין למי؟ לי או לחמור?
רוצים לשמוע עוד סיפורים כאלה – וללמוד ערבית מדוברת כל שבוע?
מוזמנים להצטרף אלינו ל־נאדי – מועדון הערבית השבועי של שפה1 ותתחילו ללמוד ערבית מדוברת כל שבוע בזום!
בכל שבוע מחכה לכם שיעור חי בזום עם מורה מהצוות של שפה1, תרגול דרך סיפורים, שירים, נושאים מהחיים – וקהילה של מאות ישראלים שלומדים ומדברים ערבית יחד.
כי שפה היא לא רק מילים – היא תרבות, היא גשר.
🔗 הצטרפו עכשיו לחודש ראשון חינם >>
תגובות